Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 60a
בְּקוֹלָב הַלֵּךְ אַחַר מַסְמְרוֹתָיו. בְּסוּלָּם הַלֵּךְ אַחַר שְׁלִיבוֹתָיו. בְּעַרְסָא הַלֵּךְ אַחַר שַׁלְשְׁלוֹתָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּעֲמִיד.
Traduction
With a hanging board, follow its nails, upon which the objects hang. With a ladder, follow its rungs. With a large scale, follow its chains and not its baseplates. And the Rabbis say, with regard to all of these vessels, everything follows the support. The legal status of the object is not determined by the component of the vessel most significant in terms of function. It is determined by the component most significant in terms of structure. Therefore, according to Rabbi Neḥemya there is a distinction, even in the halakhot of Shabbat, between a ring with a seal and a ring without a seal, as in his opinion the seal constitutes the primary function of the ring. However, the Rabbis hold with regard to the halakhot of ritual impurity that the essential part of the ring is the ring itself, not the seal. Therefore, they permit going out into the public domain on Shabbat even with a ring that has a seal.
Rachi non traduit
בקולב. הוא כמין עמוד רחב מלמטה ודק מלמעלה ומיטלטל והחנוני מעמידו לפני חלון חנותו ומסמרין תחובין בו ותולין בהן אבנטים ורצועות למכור:
בערסה. אישתרייד''א בלע''ז והן מאזנים גדולות לשקול צמר ושעוה ונחשת והן של עץ:
הלך אחר שלשלותיו. שתלוי בהן ואם של מתכת הן טמאות:
המעמיד. גוף הטבעת מעמיד החותם והעול מעמיד את סמלוניו והקולב את מסמרותיו והסולם את שליבותיו שהרי בהם קבועים והערסה הוא עץ ארוך שהקנה שקורין ייש''א והלשון תחוב בו והשלשלות קבועות בקנה וכולן העץ ארוך מעמידן שהוא פליי''ל ששתי כפות המאזנים תלויות בב' ראשין:
רָבָא אָמַר, לִצְדָדִים קָתָנֵי: יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט דְּאִישׁ, אֵין עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט דְּאִשָּׁה.
Traduction
Rava said: This contradiction can be resolved in another manner. The mishna dealing with the halakhot of ritual impurity taught with regard to the two types of rings disjunctively, i.e., referring to different circumstances: A ring that has a seal on it can become ritually impure because it is a man’s ornament; a ring that does not have a seal on it can become ritually impure because it is a woman’s ornament.
Rachi non traduit
רבא אמר. ברייתא דקתני וטבעת הוי תכשיט בין שיש עליה חותם בין שאין עליה חותם לאו ארישא דאיירי בתכשיטי נשים קיימי תרוייהו אלא חד תכשיט דאיש וחד תכשיט דאשה ולצדדין קתני:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: טוּמְאָה אַשַּׁבָּת קָרָמֵית?! טוּמְאָה, ''כְּלִי מַעֲשֶׂה'' אֲמַר רַחֲמָנָא — וּכְלִי הוּא. שַׁבָּת, מִשּׁוּם מַשּׂוֹי אֲמַר רַחֲמָנָא, אֵין עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט, יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם — מַשּׂוֹי.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said an additional resolution to the contradiction between the mishnayot: Are you raising a contradiction from the halakhot of ritual impurity to the halakhot of Shabbat? The underlying principles of these areas of halakha are totally different. With regard to ritual impurity, the Torah stated: ''All vessels with which labor is done'' (Numbers 31:51), and a ring with a seal is a vessel and can therefore become ritually impure. However, with regard to Shabbat, the Torah stated that the prohibition is due to the fact that the object is a burden. Therefore, in a case where there is not a seal on it, it is an ornament and may be worn in the public domain. In a case where there is a seal on it, it is a burden and may not be worn.
Rachi non traduit
טומאה אשבת קרמית. הא דקתני וטבעת בין שיש עליה כו' לאו ארישא קאי דקרי ליה תכשיט נשים אלא הכי קאמר וטבעת שאמרו שנטמאת בין שיש עליה חותם דלאו תכשיט הוא מיהו כלי מעשה הוא בין שאין עליה חותם דהוי תכשיט וכי קתני רישא תכשיטי נשים אשאין עליה חותם:
Tossefoth non traduit
רב נחמן בר יצחק אמר טומאה אשבת קא רמית. דאפילו בלאו טעמא דהוי תכשיט לאיש היא טמאה מכל כלי מעשה והשתא בין לרבא בין לרב נחמן בר יצחק מוקמי תרוייהו כרבי נחמיה ולא מטמא מטעם תכשיט דאשה אלא מטעם תכשיט דאיש או מטעם דהוי כלי מעשה ולצדדין קתני בין לרבא בין לרב נחמן בר יצחק:
וְלֹא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאִשָּׁה אוֹגֶרֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ.
Traduction
We also learned in the mishna: Nor with a needle that is not perforated. The Gemara asks: For what use is that type of needle suited? Rav Yosef said: Since a woman gathers her hair and pins it to her hairnet with the unperforated needle.
Rachi non traduit
למאי חזיא. לתכשיט דקתני אינה חייבת חטאת:
אוגרת בה שערה. היוצא חוץ לקישוריה כורכתו סביב המחט ותוחבת המחט בשבכה מתחתיה שלא יראה שערה:
Tossefoth non traduit
למאי חזיא. פי' בקונטרס למאי חזיא והא משוי הוא וקשה לר''י דאם כן מאי משני הואיל ואשה חולקת בה שערה אטו משום הכי לא הוי משוי והא אינו לא מלבוש ולא תכשיט אלא נראה לפרש למאי חזיא למה היא רגילה לצאת בה בחול אמר רב יוסף כו' ובתר הכי פריך ובשבת למאי חזיא נהי שרגילה לנושאה בשביל שצריכה לחלק בה שערה בשבת תיהוי משוי כיון דאינו לא מלבוש ולא תכשיט ובקונטרס פי' בסמוך בשבת למאי חזיא והלא בשבת אינה חולקת שערה וקשה לר''י חדא דהא מנא ליה דאסור לחלק בה שיער בשבת ועוד דאמאי פריך והא אסור אפילו יהא מותר תקשה והא משוי הוא:
הואיל ואשה אוגרת בה שערה. נראה לר''י שתוחבת המחט בתוך הסבכה ודוחקת את הסבכה כדי שלא יפלו שערותיה חוץ לקישוריה והשתא אתי שפיר דהויא כעין בירית שאוחזת בתי שוקיה שלא יפלו ולא כפירוש הקונטרס:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְתֶהֱוֵי כְּבִירִית טְהוֹרָה, וְתִשְׁתְּרֵי.
Traduction
Abaye said to him: And if so, let the needle be like a ritually pure garter and consequently be permitted. There is a type of garter, a strap that ensures that a woman’s stockings will not fall, that cannot become ritually impure. A woman is permitted to go out into the public domain wearing it on Shabbat even if it is ornamented. For reasons of modesty, a woman will certainly not remove her garter or display it in the public domain. Similarly, with regard to the needle, the assumption is that a woman will not loosen her hair in the street.
Rachi non traduit
ותיהוי כבירית. דתנא מתניתין (לקמן שבת דף סג.) בירית טהורה מלטמא ויוצאין בה והיא כמין אצעדה שעושה לשוקיה מעל בתי שוקיה להדקן שלא יפלו על רגלה:
טהורה. דלאו תכשיט היא אלא תשמיש לבתי שוקיה והוי כטבעת הכלים דאמרן טהורות בפרקין דלעיל ויוצאין בה שצריך לה עם בתי שוקיה ולא הוי משאוי ויוצאין דכיון דלצניעותא היא לא שלפא ומחוי והאי מחט נמי לצניעות דשער באשה ערוה ולא מחויא ואמאי לא תצא לכתחילה:
Tossefoth non traduit
ותיהוי כבירית טהורה ותשתרי. פירש בקונטרס דכי היכי דהתם לא חיישי לדילמא משלפא ומחויא הואיל ולצניעותא עבידא ה''נ לא ניחוש למישלף ואחוויי מהאי טעמא וקשה לר''י דהא כבלים אין יוצאין בהן בשבת דחיישינן דילמא משלפא להו משום דהוי תכשיט כמו שאפרש אע''ג דלצניעותא עבידא כמו בירית דהכל ענין אחד אלא שבירית באחת וכבלים בשתים כדאמרינן לקמן (שבת דף סג:) ועוד דלמה לו להזכיר כאן טהרת בירית הוה ליה למימר ותיהוי כבירית ותשתרי ונראה לר''י דה''פ ותהוי כבירית שיוצאין בה לפי שהיא טהורה משום שאינה תכשיט דאינה נוי לאשה כיון דאינה כ''א באחת והויא כטבעת הכלים דאינה כ''א לצורך בתי שוקים ה''נ האי מחט שהיא טהורה לפי שאינה אלא כטבעת הכלים תשתרי דאינה תכשיט וא''ת אמאי לא משני השתא כמין טס של זהב יש לה בראשה כדמשני לאידך שינויא דבסמוך וי''ל דאם היתה אוגרת בה שערה לא היתה מניחתה לעולם כנגד פדחתה ואינה חשובה תכשיט אלא טס וקשה לרשב''א לפירוש זה דכיון דמחט שאוגרת בה שערה היא טהורה היכי קאמר לעיל (שבת דף נב:) אבל לענין טומאה דא ודא אחת היא הרי יש חילוק אפילו בשלימה דאותה שאינה אוגרת בה טמאה ואותה שאוגרת בה טהורה וצריך לומר דאטומאה נמי פריך ותיהוי טהורה כבירית שהיא טהורה גם תשתרי לצאת בה:
אֶלָּא תַּרְגְּמַהּ רַב אַדָּא נַרְשָׁאָה קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאִשָּׁה חוֹלֶקֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ. בְּשַׁבָּת לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רָבָא: טַס שֶׁל זָהָב יֵשׁ לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. בַּחוֹל חוֹלֶקֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ, בְּשַׁבָּת מַנִּיחָתָהּ כְּנֶגֶד פַּדַּחְתָּהּ.
Traduction
Rather, Rav Adda from the city of Naresh explained before Rav Yosef: Since a woman parts her hair with it. The Gemara asks: On Shabbat, when it is prohibited to comb one’s hair, for what use is this needle suited? Rava said: There is a gold plate on the other end of the needle. On a weekday, she uses it to part her hair. On Shabbat, she inserts the needle into her head covering and lays the gold plate against her forehead for ornamental purposes.
Rachi non traduit
חולקת. לכאן ולכאן באמצע ראשה שקורין גריוו''א פסוקת, שביל בלע''ז:
ובשבת למאי חזיא. הרי בשבת אינה חולקת שערה:
טס של זהב יש לה על ראשה. האחד והשני עוקץ הוי:
בחול חולקת שערה. בעוקץ:
ובשבת. תוחבת העוקץ בשבכה והטס שבראשה השני מונח על פדחתה:
Tossefoth non traduit
ומניחתה כנגד פדחתה. השתא לא היה צריך לומר שחולקת בה שערה כלל אלא האמת מפרש:
מַתְנִי' לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסוּמָּר. וְלֹא בְּיָחִיד, בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. וְלֹא בִּתְפִילִּין, וְלֹא בְּקָמֵיעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּמְחֶה. וְלֹא בְּשִׁרְיוֹן וְלֹא בְּקַסְדָּא וְלֹא בְּמַגָּפַיִים. וְאִם יָצָא — אֵינוֹ חַיָּיב חַטָּאת.
Traduction
MISHNA: A man may not go out on Shabbat with a spiked sandal, as will be explained in the Gemara. And he may not go out with a single sandal when there is no wound on his foot. And he may neither go out with phylacteries, nor with an amulet when it is not from an expert, but rather it was written by someone who has not established a reputation as an expert in writing amulets that are effective for those who carry them. And he may neither go out with shiryon, nor with a kasda, nor with maggafayim. These terms will be explained in the Gemara. And if he went out into the public domain with any of these, he is not liable to bring a sin-offering.
Rachi non traduit
מתני' סנדל המסומר. של עץ הוא ותוחבין מסמרות למעלה לחזק התחתון עם העליון (העץ עם העור שלמעלה הימנו ויש לו שתי פיות ותוחב רגלו בו) ובגמרא מפרש מאי טעמא גזרו ביה:
ולא ביחיד. ולא בסנדל יחיד:
בזמן שאין ברגלו מכה. בש''ס ירושלמי מפרש דלא ליחשדיה דטעין ליה לחבריה תותי כנפיה ולשון רבותי דילמא מחייכי עליה ושקיל דשליף ליה וממטי ליה בידי' בשכחת שבת ומיהו בזמן שיש ברגלו מכה שרי ובגמרא בעי בהי מינייהו יהיב ליה:
ולא בתפילין. כדמפרש טעמא בגמרא (לקמן שבת דף סא.):
ולא בקמיע. שכותבין וטוענין לרפואה:
שאינו מן המומחה. אבל בקמיע מומחה שרי דתכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו:
שריון קסדא ומגפיים. מפרש בגמרא:
אינו חייב חטאת. דכולהו מין מלבושין נינהו בחול למלחמה:
גְּמָ' סַנְדָּל הַמְסוּמָּר מַאי טַעְמָא?
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that the Sages prohibited going out with a spiked sandal on Shabbat?
אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁלְפֵי הַשְּׁמָד הָיוּ, וְהָיוּ נֶחְבָּאִין בִּמְעָרָה, וְאָמְרוּ: הַנִּכְנָס — יִכָּנֵס, וְהַיּוֹצֵא — אַל יֵצֵא.
Traduction
Shmuel said: They were those who eluded the decrees of religious persecution, and after one of the wars they were hiding in a cave. And those hiding said: One who seeks to enter the cave may enter, but one who seeks to leave the cave may not leave. One leaving has no way to determine whether or not the enemy is lying in wait outside the cave. Therefore, leaving could reveal the presence of those hiding in the cave.
Rachi non traduit
גמ' שלפי הגזירה היו. בני אדם הנשמטים מן הגזירה היו:
הנכנס יכנס. הרוצה ליכנס יכנס שהנכנס יראה תחלה שאין אדם רואה:
והיוצא אל יצא. שמא יש אויבים מבחוץ והוא לא ידע ויראוהו ויבינו שאנו כאן:
נֶהְפַּךְ סַנְדָּלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, כִּסְבוּרִין הֵם אֶחָד מֵהֶן יָצָא וְרָאוּהוּ אוֹיְבִים וְעַכְשָׁו בָּאִין עֲלֵיהֶן. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶם אוֹיְבִים.
Traduction
It happened that the sandal of one of them was reversed, the front of the sandal was in the back, and his footprints appeared like the steps of one leaving the cave. They thought that one of them left and feared that their enemies saw him and were now coming upon them to attack. In their panic, they pushed one another and killed one another in greater numbers than their enemies had killed among them. To commemorate this disaster that resulted from a spiked sandal, they prohibited going out into the public domain with it.
Rachi non traduit
נהפך סנדלו. שיש לו שתי פיות ויכול לנועלו מב' צדדין אבל ניכר מי הוא לפנים ומי הוא לאחור וכשנועלו זה הפוך נראה הנכנס כאילו הוא יוצא וניכר מקומו בקרקע:
והרגו זה את זה. בדחיקתן שהיו סנדליהן מסומרין כעין אותם שעושין לרגלי הסוסים ראשיהן עבים:
רַבִּי אִילְעַאי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּמְעָרָה הָיוּ יוֹשְׁבִין, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵעַל גַּבֵּי הַמְּעָרָה. כִּסְבוּרִין הָיוּ שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶן אוֹיְבִים.
Traduction
Rabbi Elai ben Elazar says that the reason for the decree was different. Once they were sitting in a cave and heard the sound of a spiked sandal atop the cave. They thought that their enemies had come upon them. They pushed one another and killed one another in greater numbers than their enemies had killed among them.
Tossefoth non traduit
ושמעו קול מעל גבי המערה. קול של סנדל המסומר:
רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיוּ יוֹשְׁבִין, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. כִּסְבוּרִין הָיוּ שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶן אוֹיְבִים.
Traduction
Rami bar Yeḥezkel said that the reason for the decree was different. They were sitting in a synagogue and they heard the sound of a spiked sandal from behind the synagogue. They thought that their enemies had come upon them. They pushed one another, and killed one another in greater numbers than their enemies had killed among them.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אַל יֵצֵא אָדָם בְּסַנְדָּל הַמְסוּמָּר. אִי הָכִי, בְּחוֹל נָמֵי לִיתְּסַר! מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה — בְּשַׁבָּת הֲוָה. בְּיוֹם טוֹב לִישְׁתְּרֵי! אַלְּמָה תְּנַן:
Traduction
To commemorate that disaster which occurred due to a spiked sandal, at that time they said: A person may not go out with a spiked sandal. The Gemara asks: If so, on a weekday it should also be prohibited. The Gemara answers: When this incident occurred, it was on Shabbat. Therefore, they issued the decree prohibiting the spiked sandal specifically in parallel circumstances. The Gemara challenges: If so, on a Festival wearing a spiked sandal should be permitted. Why, then, did we learn in the same mishna:
Rachi non traduit
אל יצא. האיש בשבת כדמפרש לקמיה דבשבת היה מעשה ומעין המאורע אסרו:
אלמה תנן. במסכת ביצה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source